רש"ש על יבמות מו:

גמרא משפט כתיב ביה. עי' פרש"י ותוס' ותמיהני דלקמן (מז) בברייתא דר"י מפורש דמן ושפטתם כו' נפקא:

תד"ה בשטבל. וי"ל דהתם כו' דהתנא הראשון הזכיר הכל. ע"ש דלא הזכיר מאומה:

תד"ה דר' יוסי. ובגר סברי כר' יוסי דשמעתין דמשמע דהל' כוותיה ובפ' הערל פליגי כו' אבל כולהו מודו דצריך הטפת דם ברית. עמש"כ שם בס"ד דמוכח דס"ל לתנאי דהתם דגר שנתגייר כשהוא מהול אין הטפת דם ברית מעכבת בו וע"כ פליגי עליה דר' יוסי דשמעתין דלדידיה משמע דהטפת דם ברית מעכבת ביה ומר"ח ב"א אר"י דפסק לעולם אינו גר עד שימול ויטבול אינו מוכרח דס"ל כר"י בזה (ואולי דהתוס' דייקי ממלת לעולם) והתוס' משמע דמחו להו בחדא מחתא דברי ר' יוסי ותנאי דהתם וצ"ע: