רש"ש על יבמות מב:

רש"י ד"ה מחלוקת. מיד כאחד מהם (כצ"ל) כו'. במס' אחרת באותו הסדר. לכאורה מוכח להדיא בע"ז (ז) דדוקא באותה מסכתא אבל במס' אחרת לא אפי' באותו הסדר רק דרב יוסף ס"ל שם דתלתא בבי חדא מסכתא הם ע"ש ונ"ל דכאן מפרש דמ"ש שם ור"י כולה נזיקין חדא מסכתא היא ר"ל כל סדר נזיקין לא כפירושו שם דהיינו ג' הבבות וה"ה שארי סדרים אלא דשם איירי בנזיקין ועי' ב"מ (י) בפירושו ובמש"כ עליו ולפ"ז ס"ל לרש"י היפך ממש"כ הכ"מ הביאו התוי"ט ברפ"ט דסוטה ע"ש:

תד"ה רי"א. מ"מ קשיא כו' וצריכות להמתין כו' היינו מלינשא כו'. ול"נ ליישב מדקאמר ר"י מתיר ליארס כו' משמע דר"מ אוסר אף בזה:

בא"ד ועוד היכי מוכח כו' ממתניתין דכרמא כו' דלמא לינשא קאמר אבל ליארס שרי. ואנכי ראיתי בתוספתא הגי' שכל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו כו' ע"ש והגמרא קיצרה:

בסה"ד אבל קשה לר"ת כו'. וכולן לא ינשאו כו' משמע אפי' ארוסות כו'. ול"נ דכלפי שאמרה ברישא כל הנשים יתארסו דהיינו אפי' נשואות אמרה בסיפא אבל כולן לא ינשאו ושיעורו דלא כולן ינשאו אבל מקצתן דהיינו ארוסות שפיר ינשאו:

תד"ה סתם. ופלוגתא בפ"ב דביצה גבי קירוד כו'. ועי' לשונם בשבת (פא ב) ד"ה והאר"י ומש"כ שם ע"ד:

בסה"ד ומיהו קשה כו' פסק שמואל כר"י אע"ג כו'. ואנכי תמה דהרי מצינו רבות בש"ס דפסקו הלכתא כיחיד נגד רבים אף דכללא הוא בידינו יחיד ורבים הלכה כרבים וא"כ ה"ה הכא במחלוקת ואח"כ סתם (ועי' נ"י בשם הרמב"ן) רק ריו"ח ס"ל דהלכה כסתם בכ"מ והכי קי"ל להש"ס אליביה ולכן גם שם בע"ז בד"ה פשיטא דבריהם צ"ע ועי' במהרש"א שם ובתור"ע שם אות ו' ועי' ברא"ש פ"א דב"ב סי' מ"ב בסופו: