רש"ש על יבמות מ.

רש"י ד"ה אכילה גסה. וכיון דלאו אכילה היא מואכלו אהרן ובניו כו'. לכאורה ה"נ להגיה מואכלו אותם אשר כופר כו' דמהתם הוא דנ"ל דמצוה לאכול כדלעיל. אבל יותר נראה דצ"ל מיאכלו אהרן וכו' דהשתא קיימינן לרי"צ ב"א דמוקי לה כא"ש ולדידיה ל"צ קרא דמוכח שהיא מצוה:

גמרא לעולם אימא לך מצה היא ולהכי תנא ביה קרא לעכב. ק"ל דמ"מ תאכל מיותר דליכתוב יאכלו אהרן ובניו מצות במקום קדוש:

שם את הלכה אתנייך כו' ואפכת. ר"ל ואח"ז שכחת דאת הוא דאפכת. וכה"ג לעיל (לג ב) גבי ב"ק: