רש"ש על יבמות לא.

גמרא א"ה גירושין נמי ליתני וליצרכה חליצה כו'. קושיא זו איננה אלא לרבא לקמן (קיט) דאמר מ"ל איסור כרת מ"ל איסור לאו ועמש"כ בקדושין (ס):

שם מפולת דלא שכיחא ל"ג בהו רבנן. לכאורה תמוה דא"כ אמאי גזרו בה לחלוץ דהא מדאורייתא מוקמינן לה בחזקת היתר לשוק וק"ו הדברים דחששא שאם אתה אומר חולצת מתייבמת היא יותר גדולה מחששא שגזרו לחלוץ דהיינו שלא יבואו בעלמא לפטור צרת ערוה שמתה כמש"כ התוס' סברא זו לעיל (כח א) בד"ה ולימא ליה דלמא ולקמן (לב א) בד"ה גט ועוד דחששא ראשונה היא איסור כרת אשת אח שלא במקום מצוה והשניה אינה רק איסור לאו דל"ת אשת המת החוצה. ונ"ל ליישב דחששא שמא יבוא בעלמא לפטור צרת ערוה שמתה הוא מידי דשכיח משא"כ חששא דתתייבם אותה האשה הוא במידי דלא שכיח עי' גיטין (ה א) תד"ה שלא תחלוק:

תד"ה שתי. וא"ת כו'. נ"ל דלפר"י הראשון שבדבור הקודם לא מקשו מידי רק קושייתם אזלא להועוד אור"י: