רש"ש על יבמות כט.

רש"י ד"ה דמיגמר (בסופו). ולא אתי למישרא אחות זקוקה דעלמא. ר"ל לייבם ובנפלו לפני אח אחד מיירי כנ"פ בכוונתו והמהרש"א השיא דבריו לכוונה אחרת רחוקה והתוי"ט העתיק לשון זה דרש"י והתור"ע הגיה בדבריו לל"צ ע"ש:

תד"ה אלא. אבל קשה דצרה דבכ"ד היינו שנופלת עמה מבית אחד. זה י"ל משום דדריש לעיל לר"ש בשעה שנעשו צרות זל"ז להכי ק"ל הכא צרה:

בא"ד ואע"ג דלענין אחותה דחי מאמר לגמרי כו' כמו שאפרש בסמוך. כ"נ דצ"ל (מה שהגיהו עה"ג הוא לל"צ):