רש"ש על יבמות כז:

רש"י ד"ה חלץ לשניה. וה"ה כו'. לע"ד י"ל דלכתחילה יחלוץ לראשונה קודם וטעמא רבה איכא משום דזיקתה יותר אלים דבשעת נפילתה היתה ראויה להתייבם לכן גם חליצתה צ"ל קודם שלא תהיה אחות חלוצה וברא"ש הגירסא בהפך ונראה דט"ס הוא כי גם ברי"ף הגי' כמו שבגמרא:

רש"י ד"ה מתה ראשונה. כי מתה קמייתא פקע זיקה כו'. לפי טע"ז אפי' אשה ובתה נמי ולעיל (ר"ד יח) אמרי' דזיקה בכדי לא פקע ולמ"ד יש זיקה אסורה. אמנם הכא בלא"ה מותרת דאפי' אשתו שמתה מותר באחותה:

תד"ה בעלת הגט. נ"ל ביאור דבריהם דלפי' הראשון הך דנעשה בה מעשה עדיפא ר"ל קלשה ממנה הזיקה יותר מחברתה שלא נעשה בה מעשה כ"כ ולכן ממילא יותר טוב לחלוץ לחברתה דזיקתה אלימא טפי ולפי' הריב"ן הוה איפכא דכוונת עדיפא היינו דטפי עדיף לחלוץ לה מלחברתה: