רש"ש על יבמות כד:

גמרא דאמר ר"א הסר ממך עקשות פה כו'. בשקלים פ"ג מ"ב מביאה המשנה על כיוצא בזה פסוקים אחרים ע"ש וצע"ק:

רש"י ד"ה אלא למאי הלכתא. אף יבם הנוטל פ"ש בנכסי אביו כו'. עי' נ"י בשם הריטב"א ובביאורי הגר"א לא"ע סי' קס"ג סק"ד וה':

רש"י ד"ה דאר"א. דאתי לאחזוקי לקלא קמא. בתוספתא פ"ד איתא לדין זה בבא ודאי וכן לפי מאי דאוקמי רב סיפא דמתניתין בעדים משמע ודאי דגם רישא מיירי בכה"ג ובזה לא שייך כ"כ האי טעמא לכן הנל"פ דהלעז הוא שיאמרו שנתגיירה בשביל זה ובהכי ניחא מש"כ התוס' דבנטען על הפנויה כו' עי' ברא"ש. שוב ראיתי בהגר"א סי' קע"ז סקי"ז כדברי אך בשפחה ונשתחררה לא שייך זה ואולי מיירי בשפחה שלו או שהוא נתן את הכסף בעדה לשחררה:

רש"י ד"ה מי גר אתך. כאשר אמרתי. כצ"ל: