רש"ש על יבמות יז:

גמרא אר"י א"ר א"ק כי ישבו אחים שהיתה להם כו'. ותיבת יחדו ליתא ברי"ף ונכון:

שם תנן כו' באחותה אין באמה לא. המ"ל הך מתניתין ריב"ב היא ואיהו ס"ל כר"ע לפרש"י או כר"מ אלא דניחא ליה לתרוצי סתמא דמתניתין כוותיה כמש"כ התוס' לקמן ד"ה הא מני:

רש"י ד"ה אין זיקה. למיהוי כארוסה. ובד"ה אבל בחד ובד"ה יש זיקה כתב ככנוסה. ועמש"כ ברמב"ם הל' אישות על השעה"מ בקונטרס חופת חתנים בס"ד:

רש"י ד"ה ולימא. עד שתתייבם כו'. וכ"פ לקמן (יח ב) ד"ה עד שיעשה אבל לקמן (מא) במתניתין איתא חלץ לה אחיו כו' יכנוס את אשתו וכן לקמן (כג ב) במתניתין אחד חולץ ואחד מייבם: