רש"ש על תענית כא:

גמרא הוגללו הפרוכות הותרו זבין כו'. מה דמשמע מהגבו"א דר"א דדריש בפסחים (צה ב) יכול דחקו זבים כו' הוא ר"א בן שמוע תלמיד דר"ע לא ר"א בן הורקנוס. ל"י מנ"ל הא. וגם בכ"מ דהובאה הברייתא וכן במשנה שם איתא ר' אליעזר בי' וראב"ש הוא אלעזר בלא י'. גם מה שהבין דוכן מצינו בא"מ שבמדבר כו' הוגללו כו'. הכל מדר' יוסי שבברייתא לדעתי ז"א אלא דהיא הוספת רנב"י שמביא עוד ראיה מברייתא זו. וראיה לדבר דבמנחות מביאה סתם בלי הזכרת שם ר"י עליה. ובמכילתא פ' יתרו בפסוק במשוך היובל איתא להא דר' יוסי ולא נאמר שם הא דוכן מצינו:

שם ואית ליה דוכתא כו' דשדו ביה פשיטי דאית ליה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אל מול. שהשכינה עליו. הס"ד ומה"ד נסתלקה. וגם כל ימות החורף כו' שהתה שכינה כו' כיום קבלת כו'. כצ"ל. וכ"ה בע"י: