רש"ש על תענית יג:

גמרא אילימא בחמין כו'. כתב הרש"א דה"מ לסיוע לרפרם בר פפא מהא כו' ע"ש. ולפמש"כ לעיל דלר"ח אסור אפי' פניו ידיו ורגליו בצונן וכ"כ הגבו"א וכ"מ מדכייל לאבל בהדי ט"ב (ורש"י פי' לעיל דאבל הוא כש"כ מט"ב). וט"ב אסור בזה כמו שהביא הרא"ש והר"ן מפסחים א"כ לא מיבעיא דלא מסייע ליה אלא אדרבה שיקשה עליו למה אין הבוגרת רשאה כדפריך אילימא בחמין כו' וכדפי' הרש"א בעצמו. ובזה מיושב מה שתמה בגה"ש לקמן דלר"ח לא צריך כלל לאוקימתא דכיחול ופירכוס:

שם והאר"ח אבל אסור להושיט כו'. לעיל מייתי לה בשם רב ששת ול"מ למי שיעיר בזה. וגם לפמש"כ בסמוך יהיה קשה דר"ח אדר"ח:

שם ואם לעבר את הזוהמא מותר. להגבו"א אישתמיט בכאן הטוש"ע ר"ס תרי"ד דביוה"כ אסור לסוך להעביר הזוהמא והוא מהירושלמי:

שם אדברי' כו' בין גואל לרופא כו' מיתיבי כו'. ק"ל מדוע לא הביא הש"ס הכא הא דתני ר' אושעיא כו' (שבת כד) ותענית כו' ואומר מעין המאורע בש"ת דמוכח דאף בתע"צ ממש יחיד אומרה בש"ת. ועמש"כ בברכות (כו):

שם ומאי שייר דהאי שייר. לכאורה תימה דהא שייר טובא דבאמצעיות אוכלין מבעו"י ואסורין ברחיצה סיכה כו' משא"כ בראשונות. ואולי קצר הש"ס הברייתא ולא הביאה בשלימות. אח"ז מצאתי שכוונתי בזה להגבו"א. ועי"ל ע"פ דאיתא בתוספתא פ"א כל שאמרו אוכלין ושותין מבעו"י אסורין במלאכה ברחיצה כו'. כל אלו שאמרו אוכלין ושותין משחשיכה מותרין במלאכה ברחיצה כו'. אלמא דתליין כולהון אהדדי. אולם יש עוד חילוק בינם לענין אנשי משמר ואנשי ב"א בפרק דלקמן. ואולי בפלוגתא לא קמיירי. עוד יש חילוק ביניהם לענין עוברות ומיניקות לקמן (יד). ואפשר הואיל דגם בשבע לא היו מתענין לא חשיב להו:

שם (בסה"ע) הא לכל דבריהן כו'. נ"ל שהיה כתוב בר"ת לכ"ד והכוונה לעשרים וארבעה ובטעות פתרן המעתיק לכל דבריהן. וכן לקמן בדף הסמוך:

רש"י ד"ה אין הבוגרת. שהביאה ב' שערות. נ"ל למחוק מכאן ולהציגם למטה גבי הא נערה:

רש"י ד"ה זאת אומרת. מדמוקמינן כו'. עי' בגה"ש מה שהניח בצע"ג. ואנכי תמה דהלא במו"ק (יז ב) אמר ר"ח גופי' האי ז"א באמת על הברייתא. אשר לזאת נלע"ד שחיסר המעתיק בגמרות שלפנינו וצ"ל קודם הך ז"א דאר"ח. ת"ש דאר"א הכהן כו' התם בשתכפוהו כו' דתניא תכפוהו כו' כמובא למעלה (כדרך הש"ס בכ"מ דמאי דמביא ללישנא קמא לתיובתא או לסייע מביאם לל"ב להפך) וע"ז אומר ר"ח ז"א כו' וקאי על הברייתא כדאמר במו"ק ונכון בס"ד:

תד"ה מאי. ונדבות באות מן המעשר כדאמר וזבחת שלמים כו' גבי מעשר. עי' הגהות הב"ח. ועמש"כ במגילה (ח) בס"ד:

תד"ה ותסברא. עי' רש"א. ומש"כ דא"כ מאי כתבו כו' ע"ש. אי משום הא לא איריא דנ"ל דתיבת ותסברא שבתוך דבריהם הוא דבור חדש וכ"מ בהגהות הב"ח. ועכ"ז הוא מגיה על דרך הרש"א: