רש"ש על סוכה ד.

גמרא א"ל רבא הא דירה סרוחה היא כו'. ק"ל א"כ אמאי כשרה בגובה י"ט הלא קומתו של אדם בינוני ג"א דהוא יח"ט וזהו עוד לבד מראשו כמבואר בתוס' עירובין (מח) וא"כ לא יוכל לעמוד שם בקומה זקופה וכי עייל ונפיק ישוף אכרסיה עי' שו"ע סי' תר"מ ס"ד ברמ"א ובמ"א:

שם אם יש משפת איצטבא ולכותל ד"א פסולה כו' מאי קמ"ל דאמרי' ד"ע כו'. לכאורה קשה למ"ד לקמן (יז) דסכך פסול באמצע בארבעה (ואליביה אזלא הך סוגיא דלאידך ל"ל ד"ע כלל כמש"כ הרא"ש שם בשם הרמב"ן) א"כ לא ליפסול עד שיהא הריחוק קרוב לד"א וד"ט דבפחות ב' משהויין נאמר ד"ע עד ד"א וישאר פחות מד"ט שאין בו שיעור הפלגה ויקשה כולהו ג' בבי דמתניתין דשם וי"ל דכמו דל"א ד"ע ולבוד כהדדי (כמש"כ בס"ד בשו"ע רס"י תרל"ב ע"ש) ה"נ לענין זה ועוי"ל כיון דאיכא סכך פסול ביחד יתר מד"א ל"א ד"ע כלל וכה"ג תמצא ברפ"ד דכלאים ע"ש:

רש"י ד"ה ה"ג בית שאין לה חלל טפח הימנה ולגג. משמע דהטומאה עצמה ממעטת להחלל טפח ולקמן (י) ד"ה טפח ע"ט כ' משום דליכא הפסק טפח ממנו ולקרקע ומלשון הראב"ד שהביא התוי"ט בפ"ג דאהלות מ"ז משמע קצת דלא קפדינן רק שישאר טע"ט חלל חוץ לטומאה אבל במקום שהטומאה מונחת אף אם אין ע"ג טפח טמא ועמש"כ שם בס"ד: