רש"ש על סוטה טז:

תד"ה מביא. דת"ק דר"י לא סגי ליה ברביעית. הנוסחא שלפנינו יפה ומתוקנת והיא ג"כ גי' המהרש"א. והגה"ה שבגליון בשם מהרש"ל מגומגמת:

תד"ה מביא (הב'). י"ל ניכר דקאמר ממשותו של דם כו'. וכ' הק"א דאילו היה הכוונה על המראה לבד הל"ל במים דהמראה הוא בתוך המים. אבל על המים משמעו ממשות הדם. ובזה יובן מש"כ רש"י דל"ג במים דהא על המים כתיב בקרא. ששאלני בני הרב כו' מו"ה מתתי' שי' דאולי הכוונה על הכתוב בטהרת הבית דכתיב שם ובמים. וכן בת"כ שנויה דרשה זו על הכתוב בטהרת גוף המצורע:

תד"ה שינה. והכתיב כו' וידק לעפר וכן כו' דק לעפר. ולעד"נ דשם שבא בשמוש למ"ד פירושו שעשאו דק כעפר כמו וימס לבב העם ויהי למים (יהושע ז ה) שתרגמו בו [ווי"א וואססע"ר] :