רש"ש על שבועות לט:

גמרא בשלמא ההוא דקא משתבע קאי בסורו. כן הגיה הב"ח וכ"מ לקמן (מ"ז ב') בתד"ה חלה:

גמ' שם אלא ההוא דקא משתבע ליה אמאי כדתניא כו'. כצ"ל וכ"ה בר"ן:

גמ' שם א"ר כפירת טענה שתי כסף וכל הסוגיא. לכאורה נראה דלפ"ז גם בכלים צריך שיכפור בשנים דומיא דכסף שאף דמעה הוא דבר חשוב כדפירש"י מ"מ צריך שתים וה"ה לכלים ולזה דקדק ר"פ לקמן (מ' ב') לומר טענו כלים כו' וכפר בכלים ור"ל דוקא ב' כלים משום דס"ל כרב כדמסיק הגמרא שם (וגי' הרי"ף בהא דר"פ טענו כלי כו' וכפר בכלי כו' וכ"ה בטור וב"י סי' פ"ח אות ה' צע"ג) ומה דאיתא שם אר"ע א' שמואל טענו ב' מחטין והודה לו בא' מהן חייב שמואל לשיטתיה דתחלת הטענה ב' כסף ולכן צ"ע על הפוסקים שהעתיקו למימרי' כאשר היא: