רש"ש על שבת ו.

תד"ה המושיט. ילפינן מזורק כו' דרך צדי. הגרע"א בחדושיו הקשה דלקמן בפרק הזורק בראשו במסקנא משמע דלא הוי זורק במשכן. וכן הקשה על רש"י (לקמן ח') שכ' שהיו זורקין מחטיהן מסוגיא דשם לענד"נ דע"כ לא מצינו זריקה במשכן אלא זריקת ד"א בר"ה אבל מרה"י לרה"ר היה במשכן. וכ"נ מלשון הש"ס שם זורק ד"א בר"ה מנלן כו' וכ"נ שהבין המהרש"א שם בתד"ה הכנסה:

[תד"ה ארבע. ולה"נ לא תני חצר שלא ערבו. ק"ל דמ"מ ה"ל למתנייה דהרי הוא חלוק מכרמלית דמותר לטלטל בכולו כלים ששבתו בתוכו כמבואר לקמן (ק"ל ב') ואולי משום דבזה הוא מורכב ממקום פטור או מרה"י שכבר תני להו ועמש"כ לקמן (צו) ועיין עירובין (סז:) תוד"ה ומ"ט ובמהרש"א שם] :