רש"ש על שבת נה:

גמרא אר"ג עדיין צריכין אנו למודעי. מגילה (טו:) וש"נ:

שם הרתעתה. דריש הח' במקום ה' בחילוף המוציא וכה"ג בסוטה (י"ב) דריש וצוחר כאלו היה כתוב וצוהר וכן איפכא לעיל (לב:) א"ת בהלה אלא בחלה ולקמן (ס"ג) א"ת והדרך אלא וחדדך ובר"פ אין עומדין א"ת בהדרת אלא בחרדת:

שם בהסימן צ"ל יאשיהו תחת יואש:

תוד"ה וש"מ. ואע"ג כו'. עי' תוס' ברכות לז ד"ה תיובתא וצע"ק. ועמש"כ שם] :

בגה"ש. ובמדרש ויקרא ושם דרך א"ר ינאי ושם כתיב. ובס' שלנו כתיב בסי"ן. ותמיהני אדרבה משום דכתיב בסי"ן והוא רוצה לדרשו בלשון שומא (כמו דסיים דשיים אורחיה עמ"כ) שהוא בשי"ן ימנית. כמ"ש התוי"ט בפי"א דתרומות מ"ט ובפי"א דכתובות מ"ה. לכן אמר ושם כתיב ר"ל בש' ונוכל לקרותו ימנית. וע' במנ"ש שם. ועוד תמיהני עליו מדוע לא הביא (לפי הבנתו) מהגמרא במו"ק (ה') אריב"ל כל השם כו' אל תקרי ושם אלא ושם כו' ר' ינאי כו':