רש"ש על שבת קכח.

גמרא דרחמנא אמר ונתן הכסף וקם לו. והרמב"ם והר"ב כ' דכתיב ונתן אה"ע כו' דבר הניתן מיד ליד ועתוי"ט ודרשה זו תמוה דבכ"מ מצינו בקרא נתינה בקרקע כמו לזרעך אתן את הארץ הזאת ועוד רבות ועיין (ב"מ נו ב):

שם איזוב אברתא. עיין לעיל (קט ב) וצע"ק:

שם והא ההוא דא"ל מאן בעי קורנית אלא כו' קורנית חשי. כ"נ דצ"ל:

תוס' ד"ה דג. א"נ כר"י כו' ובשר תפל מותר כו' מפני שהוא מאכל לחיה. וכן לקמן בריש ע"ב משמע דאי אית ליה חיה לכ"ע שרי וכדאמרי' לעיל אי א"ל פילין אמאי לא וקשה מלקמן (ס"ד קמב) למימרא דרבא כר"י ס"ל והא"ר לשמעיה כו' ושדי מיעיא לשונרא ולסברתם בחזי לשונרא אף לר"י שרי ועי' בר"פ כ"ש ברש"י ד"ה בהמה אי משיירא ועמש"כ לקמן (קנו ב):