רש"ש על סנהדרין ח.

גמרא כדתניא ראויה היתה פרשת נחלות כו'. כצ"ל כדלקמן גבי מקושש וכ"ה בב"ב:

שם אתה והזקנים שבדור עמך. כצ"ל וכ"ה ברי"ף ורא"ש וכן העתיק רש"י בפיה"ת:

רש"י ד"ה משה א"ל. ובמקרא דכי אתה תביא כו' נשבעתי להם וגו'. כצ"ל:

תד"ה מוציא ש"ר. ואתי להוציא לעז כו' לפי שלא ידעו לדון הוסיפו עליהן. והרמב"ם בפי' הוסיף לומר או שהן פסולים. וכ"ע התוי"ט ל"י מ"ק דהא עדיין הם יושבים ודנין עם אלו. אולי דעת התוי"ט שגם בדיינין נמצא אחד מהם קרוב או פסול דינם בטל. אולם ד"ז תלוי באשלי רברבי ועי' תומים סי' מו ס"ק כח שהוכיח דעת הרי"ף ששאר הדיינים לא נפסלו. וא"כ י"ל שגם הרמב"ם הולך בזה בשיטת רבו הרי"ף:

בסד"ה ואין לדמות ליוסיפו הדיינין לקמן כו'. וכתב התוי"ט דשם אמת הוא שא' אמר א"י. אבל מה יענה להא דתנן לקמן (מ א) י"ב מחייבין וי"א מזכין דיוסיפו הדיינין. וי"ל דהתם ג"כ אמת הוא שלא היו יכולין להכריע גם אחד מהם לדעתם כדאי' שם בגמרא בסוה"פ כדי שלא יצאו מב"ד מעורבבין: