רש"ש על סנהדרין ז:

גמרא שיבא מכשורא. בגליון ד"ח איתא דצ"ל שיכא והוא מהרש"ל. ותמוה ועפירש"י וכן הערוך הביאו בערך שב:

שם הוי אומרים לעץ הקיצה. במקרא כתוב אומר:

שם קרי ביה נמי שמע כו'. משום דשמוע כתיב ח"ו ועמש"כ בברכות (טו):

שם צדק את הדין ואח"כ חתכהו. הרש"א בח"א נדחק בביאורו. ול"נ דבא לומר אם בא דין לפניך אשר תמצאהו מפורש אולם יש לך קושיא או סתירה עליו ממק"א אל תאמר אפסקהו כמו שהוא ואח"כ אראה ליישב הקושיא או הסתירה ע"ד שאמרו בעירובין (סז ב) בדרבנן עבדינן מעשה והדר מותבינן תיובתא. אלא צדקהו ר"ל תרצהו תחלה מהקושיות והסתירות ואח"כ תפסקהו: