רש"ש על סנהדרין לז.

גמרא אמרי עד האידנא הוה קטינא חריך שקיא כו'. כצ"ל וכ"ה בב"מ ובברכות (ר"ד מו). והנה המהרש"א בח"א הקשה מזה על הא דאמר משה הן בעודני חי עמכם גו' ואף כי אחרי מותי. ולי לק"מ דהבריוני לא כחשו בעקרי האמונה בהשגחה ובשכר ועונש כנראה מדבריהם עד האידנא כו' רק שחטאו לתיאבון. אולם מרי ישראל היה ביסודי האמונה כמו בעגל ובמרגלים ובשארי נסיונות יפה שפט משה הן בעודני כו' שראו אותות השגחה והיכולת כי גדלו כפרו בו יתעלה ואף כו' וכבר כתבתי זה בחדושי לס' נת"ע:

תד"ה התורה. וא"ת כו' בן אמך והיכי אתא כו'. כצ"ל ומלת והא מיותרת:

בא"ד ומיהו היכא דלא בעיל כו'. עי' מהר"ם בביאור דבריהם. וק"ל א"כ אשת איש תהיה מותרת להתייחד עם בעלה הראשון ועי' כתובות (ס"ד כז) ובסוטה (ז):