רש"ש על סנהדרין כד:

רש"י ד"ה אבל תולה בד"ע. דודאי נדר ליה כדי להפטר ר"ל משבועה גמורה. וכן ומחיל ר"ל השבועה המוטלת עליו:

גמרא מאי בינייהו. ר"ל בדינא דמתניתין לענין פסול עדות כי טובא א"ב לענין אם צריך להחזיר לחבירו מה שזכה:

רש"י ד"ה כל כה"ג. דסומך על לא דבר. ר"ל אע"ג דהסמיכה איננה בטוחה כי פן יארע לו סבה שלא יוכל לעבוד ולפרוע מ"מ הוא סבור שבידו טובו וסומך בזה אבל הכא ליכא סמיכה כלל. ויותר נראה למחוק מלת לא וכן ברא"ש בפ' א"נ סי' ע' ליתא וכן הגיה מהר"ם בתוס' שם:

בא"ד אדעתא דלא יהיב ליה ולאסמכתא קא מתני. כ"ה שם ושם:

בא"ד ש"מ מספיקא גמר ומקני. ומלת אתני ליתא שם וכן בתוס' כאן ושם:

תד"ה ואלו. אפילו למ"ד אסמכתא היא ואסמכתא ל"ק כו'. כצ"ל:

תד"ה כל. אבל ר"ת כו' דטפי חשיב אסמכתא מה שהיה בידו כו'. מה שנדפס בגליון בשם רש"ל למחוק מלת מה הוא שבוש וברש"ל יש ט"ס:

בא"ד (בדף כה) כמו אם ישלם במיטבא בההוא ודאי כו'. כצ"ל: