רש"ש על סנהדרין כה.

גמרא א"ר לוה ברבית פסול לעדות. הא דלא מייתא הגמרא תנ"ה מברייתא דלקמן ע"ב. עמש"כ בס"ד בברכות ספ"ג:

שם הכא תרגומא אי תקדמיה יונך ליוני. ק"ל דלפ"ז הוא ענין קוביא ומדוע אפסקינהו תנא במלוה ברבית והנלע"ד דאף להכא תרגומא לא קאי אימתי דר"י אלא על משחק בקוביא ומטעם דס"ל דלאו אסמכתא היא כדאר"ש ואף רמב"ח ל"פ אלא אליבא דת"ק. אבל על מפריחי יונים לא קאי דמודה דאסמכתא גמורה היא משום דאמר בנקשא תליא ואנא ידענא לנקושי טפי כדלקמן ומש"ה פלגינהו תנא מהדדי. והא דפסקו הרמב"ם והשו"ע גם באם תקדמיה יונך לא פסול אלא בשאין לו אומנות כו' הוא מפני שפסקו כמ"ד ארא עי' בכ"מ וסמ"ע:

רש"י ד"ה אין אחד. ושניהם מכוונים לנזירות. ר"ל כיון דתלו במידי דלאו בידייהו ולא ידעי לה כדמסיק. ע"כ מספיקא גמרו ונזרו וכדכ' לעיל בסה"ע:

רש"י ד"ה בר ביניתוס. אוזיף. הלוה. כצ"ל: