רש"ש על סנהדרין יב:

גמרא שהשיא א"י לעשות פסח שני. ק"ק לפ"ז מאי דכתיב שם וישחטו הפסח בי"ד לחדש השני וגו' ויעשו בני ישראל כו' את חג המצות שבעת ימים. הלא פסח שני אינו אלא לילה אחת:

שם אלא חסורי מיחסרא כו'. עיין בש"א תשובה ל"ח פירוש נכון בסוגיא זו:

שם עיברוה מאי אמר עולא א"מ אה"ח. עפירש"י. ולכאורה סותר למה שפי' לעיל (י ב) בד"ה חישוב דעיבור. וגם ומקודש שבדברי ר"נ הוא אך למותר. ולעד"נ דקידוש נקרא אם מקדשין ביום ל' כמבואר בר"ה (כ) א"ר כו' כאן לקדשו ע"ש פירש"י ובכל הסוגיא (ונ"ל משום דקי"ל כראב"צ דאם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שם כ"ד ונכון בעז"ה) ולפ"ז יהיה המכוון כאן דאם עברו אה"ח ביום ל' אין מקדשין אותו לעשותו ר"ח אדר הב' דא"כ היה ראוי לעשותו ג"כ ר"ח ניסן אם לא עברוה וקרינן ביה זה ניסן ואין אחר ניסן אבל אם יעברו אה"ח ולא יקבעו ר"ח אדר הב' עד מחרתו לא נראה כ"כ יום אתמול לעשותו ר"ח ניסן וכ"נ שפירש הרמב"ם בחבורו. רק מה שפסק שם דאף לכתחלה מקדשין צריך עיון דהא גם ר"נ לא פי' אלא בדיעבד. ודע שנראה להגיה אמר רבה בטל העבור תחת רבא: