רש"ש על פסחים צח:

גמרא ויביא בהמה שמינה כו'. משמע דמביא בהמה לא מעות וכ"כ הרמב"ם בחבורו ולא עמדתי ע"ד רש"י בד"ה ונימא שכתב אהנך מעות:

ד"ה אם שלו נשחט ראשון. ושלהן ישרף דפסח בלא בעלים הוא. לכאורה כיון דכבר יצאו בשלו הוה שלהם כמותר הפסח ולמאן דלא בעי עקירה הוה כשלמים ששחטן לשם פסח דכשר אליבא דרבי יהושע לעיל (סב ב עא ב) וגם זה הוי עקירה בטעות (ע' ר"ד עב) ועי' בס"פ א"ד דשקל וטרי הש"ס טובא בכעין זה ועיין (לעיל פט) בתד"ה ונטרחו ויתיישב לך:

רש"י (בסוף המשנה) ואפילו לרבי יוסי. פשוט דכוונתו לרבי יוסי דלקמן דלא מצריך שישאר עליו אחד מבני חבורה הראשונים אבל להניחו בלא מנויין כלל מודה דאינו רשאי והמציין לעיל השתבש: