רש"ש על פסחים צט.

רש"י ד"ה דלא כר"י. ורישא דקתני דבעינן שיוחלקו מכל חבורה לכל פסח טעמא כו'. כ"נ דצ"ל והוסיף כאן על פירושו במתניתין דל"ת דלפי מאי דס"ד דרבי יוסי היא היה לן תקנה יותר קלה והוא דמחבורה אחת יתפרדו ד' להד"ח הנשארים לכל חבורה אחד והוא יתנה עם החבורה שבא אצלם וכן הא' הנשאר לבדו על פסח שברר אם שלי הפסח טוב ואם לא ידי משוכות משלי ונמניתי ע"ז ואותן הד' חבורות יתנו אח"כ. לכך הוצרך לטעמא שמבאר והולך ודו"ק:

רש"י ד"ה חמשה. ואין בה כדי להתחלק אחד לכ"פ כו'. כצ"ל:

בתוי"ט ומ"מ הרמב"ם כו' העתיק מתניתין כו' דהל' כסתם. תמוה דלפ"ז היאך פסק למשנתינו זו דשנים שנתערבו כו' כיון דפסק כרבי יוסי דשוחטין על היחיד וכר' יהודה דבעינן אחד מבני חבורה דוקא וע"ש בלח"מ: