רש"ש על פסחים פט.

מן ד"ה נימנין עד תיבת מודה שייך לעיל על הגמרא קודם ד"ה תנ"ה:

תד"ה הנ"מ. עיין רש"א שהקשה יעשו כולם כמעשה שלמים ע"ש ואישתמיטתיה הסוגיא דסוף מכילתין ותוספות שם דהניתנין בשפיכה שנתנן בזריקה ל"י ובעיקר דבריהם עיין בש"א בתשו' ל"א בסופה:

גמרא ורש"ס מהווייתו דשה. פירוש דיש עדיין מה להוות בו דהיינו לזרוק דכל כמה דלא זריק לא מישתרי הבשר (עיין לעיל ברש"י ס"ד י"ג) אבל הקטרת אימוריו אינם מעכבין בנטמאו או שאבדו (לעיל נט ב) ובזה יפול היש לעיין שבתור"ע: