רש"ש על פסחים פד

תוס' ד"ה אבר. תימה כו'. במהרש"א ל"י אמאי לא תמהו כו' בהיתה לו שעת הכושר כו'. ולנ"פ דהתם א"ש דנקרא כשר כיון דיוצא בו יד"ח פסחו וזהו כוונת רש"י בד"ה הא כשר (וא"ל א"כ אפילו לא ה"ל שעה"כ כגון דנזרק דמו ואח"כ נודע שהוא טמא (עיין לעיל פ ב ובתד"ה נזרק) נמי ז"א דהא לא עדיף מפסח הבא בטומאה) וא"ר לאכילה ודאי מיקרי ומה שהביא ראיה מתוס' דלקמן א"כ דהתם ודאי אי הוה גרסינן איפכא ליכא שום סברא לחלק ביניהם ר"ל בין הא דהיתה לו שעה"כ להא דיצא מקצתו: