רש"ש על פסחים פב.

גמרא ראש המעמד. נל"פ משום דהיו כ"ד מעמדות מישראל לעמוד על הקרבן כמבואר בפ"ד דתענית והיה לכל מעמד אחד מהם לראש על כולו וכמו דמצינו שהיה לכל משמר של כהנים ראש בסוף הוריות וכן בפ"ג דבכורים מ"ב מתכנסות לעיר של מעמד ופי' הרע"ב לעירו של ראש המעמד וכ"נ שהבין התוי"ט בספ"ה דתמיד ורש"י נראה שלא פי' כן:

רש"י ד"ה קני. לפי שקלין הן ונשרפין מהר. נ"ל דהוא ז"ל היה גורס (בתמיד כט ב) משום דקטמי וכגי' הרמב"ם שם ופירושו שממהרים להעשות אפר ע"ש וכפי גי' שלפנינו שם בברייתא דר"א מוסיף על באלו היו רגילין כו' ועי' במל"מ סוף הל' אס"מ באורך:

רש"י ד"ה ראש המעמד. בשעה"מ כניסת כ"א להה"ב. והתוס' פי' דהיינו שער ע"נ. ועיין מה שתמהתי ע"ד בהגהותי למ"ר נשא פ"ט אות י"ט (בדפוס הא') מהמדרש וספרי דמבואר שם דהוא שער נקנור והא דטו"י אסור במחנה לויה כבר כתבו התוס' בזבחים רפ"ג בשם ר"ת דהקילו על מי שנטמא בפנים וכעין זה כתבו לקמן בפ' האשה:

גמ' שמא נכנס דמה לפני ולפנים. וכן לקמן (ר"ד פג) א"ל חטאת שנכנס דמה לפני ולפנים מנין. וצ"ע דהא אפי' נכנס להיכל פסול ורש"י (בזבחים פב ב) ד"ה בשדה העתיק להך דהכא לפנים בלבד וכן בהא דלקמן מצוין ברש"י לפנים לבד ועיין בזבחים שם ת"ר פנימה אין לי אלא פנימה כו':