רש"ש על פסחים עח.

גמרא ודברי ר' יהושע במנחות שהיה אומר אם אין שם קומץ אין שיריים אם אין שיריים אין קומץ. כצ"ל כדלעיל:

רש"י ד"ה בשלמא זבחים. איכא עולין כו' ואיכא תרתי. מלשון הגמרא איכא דם משמע דסובר דלרבי יוסי א"מ על העולין וכרי"ה לעיל. [נשמט בהשקלי וטריא וקומץ ובזיכין במקום דם הקרבנות קאי כמבואר בכ"ד. וכ"מ מפירש"י לעיל ד"ה עומר ושתי הלחם דליכא עולין ועי' במנחות (יב ב) וברש"י שם ד"ה הנך דגואי אבל מדברי התוס' שם (טו) ד"ה והא עולין לא משמע כן וצ"ע גם מש"כ שם לחלק בין יחיד לצבור קשה דמדקאמר הש"ס לעיל אלמא קסבר ר"י אין הציץ מרצה על העולין ולא על האוכלין ומשמע דר"ל וא"כ ע"כ מתני' דלא כוותיה אלמא דאף בצבור הוה ס"ד דאין מרצה על העולין ובמסקנא דמחלק בין יחיד לצבור היינו דבצבור ס"ל דמרצה אף על האוכלין כמש"כ התוס' כאן] :

תוס' ד"ה הא ל"ק. ופסולה דקתני היינו לכתחלה. וזה דוחק. ולע"ד י"ל דמיירי במזיד וכדלעיל (טז ב) דם שנטמא כו' במזיד לא הורצה:

תוס' ד"ה מכלל. תימה כו'. עי' צל"ח שישב דהסוגיא אזלא אליבא דרב יוסף (במנחות מו ב) דס"ל דשתה"ל הבאות בפ"ע מתחלתן לשריפה הם באים. וא"כ אין נקראים אכילות. ולכאורה לפ"ז מאי קמתקיף רב מרי לקמן. וי"ל דודאי רב מרי דמוקי למתניתין בבאות בפ"ע ע"כ ס"ל דלאכילה הם באות מדקתני ואין נאכלים. אבל השתא ע"כ ס"ד דמיירי בבאים עם הזבח וא"כ שפיר י"ל דסבר כרב יוסף. [אבל עיקר דברי הצל"ח מופרכין. דמכל מקום נפקא מינה להבאים עם הזבח ולענין תנופה כמש"כ התוס' לעיל] :