רש"ש על פסחים ע:

רש"י ד"ה אבל קופיץ. שמא ימות ול"י חגיגות כו'. לכאורה מ"מ יטבלוהו משום פסח עצמו דיהיה בא בטומאה ואין בו משום שבירת עצם לרב יוסף (לקמן פד ב) אליבא דכ"ע ואולי מדרבנן אסור אפילו בטמא וכ"מ לישנא דמתני' שם דאינו לוקה אבל איסורא איכא דומיא דהמותיר בטהור דשנה עמו דאסור אפילו מה"ת אבל באמת רש"י פירש כן לרווחא דמילתא כי בלא"ה כיון דיבא בטומאה ל"ל לטובלו:

גמרא א"ק וחגותם אותו כו'. הן מתד"ה הא הב' נראה שהיתה גירסתם כאן קרא דוחגותם חג כו' דפ' פינחס:

רש"י ד"ה וישב לו בדרום. רחוק מירושלים שלא לעלות לרגל כו'. הן משום פסח בט"ו מיל סגי עיין (לקמן צג ב) ואי משום מצות ראיה לא מצינו שדרך רחוקה תפטרנו עיין מל"מ ריש הק"פ:

תד"ה שלמים. ואי יכול לשחטה מעיו"ט אכתי שמונה הוו. נ"פ דכוונתם דמשך זמן הקרבתה ח"י עיו"ט וז"י החג לבד שבת ואם חל יו"ט ראשון בשבת יהיה ז"י והצל"ח במחכ"ת צלל במים אדירים לל"צ ע"ש: