רש"ש על פסחים סח.

גמרא אלא אימא כו' אל תוך המחנה זו מחנה שכינה. ולפ"ז יבא אל נכון קרא דבתריה וכבא השמש יבא אל תוך המחנה דהוא מחנה שכינה דבמחנה לויה גם טבו"י מותר מדאורייתא עיין (לקמן צב) ונ"ל עוד דמחנה שכינה קרויה תוך שהיא באמצע המחנות וכמו שת"א בתוך הגן במציעות גינתא (בראשית ב) וכפירוש רש"י שם ועמש"כ בב"ר פנ"ח אות ז':

גמ' וכתיב פה אלישע בן שפט כו'. לכאורה יפלא מדוע לא הביא מהמוקדם ואת אלישע בן שפט כו' תמשח לנביא ולפמש"כ בס"ד ברפ"ב דשבת א"ש דהאי קרא מייתא ליה כבר (בברכות סד.) ועמש"כ בריש ב"ב כיוצא בזה:

רש"י ד"ה א"כ. נימא ויצא אל מחוץ למחנה ול"י אל תוך ולישתוק. כצ"ל:

רש"י ד"ה יהיה שבעתים כאור ז"י. של עכשיו כו'. אבל בב"ר פ"ג מבואר דפי' כאור שבעת הימים היינו אור דז' ימי בראשית והוא האור שנברא ביום ראשון ועיין (חגיגה יב) [ועי' ב"ב (ח ב) תוד"ה ומצדיקי] :