רש"ש על פסחים סה.

תוס' ד"ה המכבד. מתכוין להשוות גומות אע"פ שא"צ כו'. עיין בגה"ש שנתקשה בדבריהם. ולעד"נ כוונתם ע"ד משל בעל תל ובעל חריץ שהרשה בעה"ח לבעה"ת לפנות תלו לתוך חריצו ולהשוותה הנה בעה"ת מכוון לאשוויי גומתו וא"צ לזה רק לאפנויי תלו ה"נ המכבד מכוון נמי לאשוויי גומות בעפר המתכבד אך עיקר תכליתו הנצרך לו אינו אלא כבוד הבית והבן. ומה שהקשה בחדושיו דמנ"ל להש"ס דרבנן פליגי עם ר"א במציאות וס"ל שאין מכוון להשוות גומות ולכן אמרינן בשבת התם והאידנא דקיי"ל כר"ש זילחא שרי דלמא גם רבנן ס"ל בהא כר"א דמכוון לשוויי גומות ופטרי משום מלאכה שאצל"ג כר"ש נ"ל דס"ל להש"ס דא"כ ליפלגי בעלמא כגון כחס על הנר כו' דפ' ב"מ או במוציא אה"מ דפ' המצניע:

תוס' ד"ה שמא. אבל דם התמצית כו'. כיון דאינו ראוי לזריקה אינו אסור כו'. כ"נ דצ"ל ועיין (זבחים עז ב) בתד"ה בדם בהמה:

ד"ה אחד זה וד"ה ורודה. צ"ל בד"א: