רש"ש על פסחים נה.

במשנה וב"ה מתירין עד הנה"ח. ופי' הרע"ב מידי דהוה אתענית כו'. במחכ"ת נראה דאשתמיטתיה גמרא דלעיל בריש מכילתין דלטעם זה היה אסור מע"ה וע"כ טעמייהו כמ"ש התוספות שם לר"י וגם מהתוי"ט נראה דאשתמיט ליה גמרא הלזו:

גמרא מכלל דשלא לצורך מיגמר נמי ל"ג. האי דיוקא לכאורה תמוה דאדרבה מדקתני אפילו כו'. מכלל דבל"ז ה"א דדווקא שלל"צ אסור מכלל דלגמור אפילו שלל"צ מותר ונ"ל דדיוקא הוא מדאשמעינן רבותא לאיסורא ולא להתירא דלגמור שרי אף בשלל"צ (דבעלמא אמרינן כח דהתירא עדיף) וכדקתני לקמן במתניתין מוליכין כלים כו'. אעפ"י שאינן לצוה"מ מכלל דבאמת אינו מותר רק לצורך ודחי דלא נחית תנא להכי לאשמעינן רבותא בלצורך או בלל"צ רק דאשמעינן אפילו דזוטרי כו'. ובזה לא נצטרך שוב לדוחק שבתוס':