רש"ש על פסחים יז:

גמרא ואי הלכתא היא מ"ל בכלים מ"ל בקרקע. לכאורה עדיפא הל"ל דלקרקע למאי נצרך הלכתא אפילו בחולין טהור מקרא דמקוה מים יהיה טהור וכפירש"י. ואולי דא"ל דקרא לא מטהר אלא מקוה דמ' סאה הראוי לטבילת אדם. אך יקשה דטבילת מחטין וצינורות במקוה דרביעית יטמא המקוה מהם כאשר נגעו בה בתחלת התחיבה ושוב לא תטהרם (עי' זבחים צג):

[והתנן כל הכלים שיש להן אחוריים כו'. צ"ל והתניא כי במשנה ר"פ כ"ה הגי' יש כו'. וגם דר"י במד"א כו' לא הוזכרו שם וע"ש בר"ש] :

רש"י ד"ה מי גמרינן מינה. והיכי מייתא ר' אלעזר. כצ"ל בל"י:

[רש"י ד"ה כר"מ. דאמר לא מטמאי אפילו כו'. כצ"ל] :

תוס' ד"ה נטמא. דר"מ פליג בהני דוקא. כצ"ל: