רש"ש על פסחים קיז:

גמרא אר"ז דקידושא אשר קדשנו במצותיו וצונו. ברי"ף ורא"ש ליתא תיבת וצונו:

גמ' וצריך שיזכיר יצ"מ בקידוש. ופירש הרשב"ם בין בכוס ובין בתפלה וצ"ע דאין בנוסחתנו בתפלה של שבת זכר ליצ"מ:

ברשב"ם ד"ה מאי לאו. אבל אליבא דב"ה כו' לא פליגי כו'. נראה דמלת כו' שבדבריו צ"ל קודם לא פליגי:

רשב"ם ד"ה והלל שחותם. כר"ע דמתני' הס"ד ואח"כ מה"ד גאל ישראל שמספר כו'. ועיין הלשון ברש"י שברי"ף:

רשב"ם ד"ה דאפטרתא וכו'. ור"ש היה אומר כו' ותרי חתימות כהדדי לא שייך בתפלה. לכאורה סתירה לזה ממס' תענית רפ"ג על החמישית כו' ברוך כו' שומע תפלה ובה חתמינן ג"כ ברכת שמע קולנו:

תד"ה למען. ואולי יל"פ עפ"י הא דאיתא בש"ר פ"א בפסוק וירא בסבלותם שמשה תקן לישראל לנוח ביום השבת וזכר ליצ"מ היינו עבודת מצרים עיין מהרש"א. [וענל"פ דזכר ליצ"מ שב על למקראי קודש דסמיך ליה ור"ל דשבת נאמרה תחלה להם אף שהם זכר ליצ"מ שגדולה מאד שבא זכרונה כפולה ומכופלת בתורה ובנו"כ] :