רש"ש על פסחים קטו:

רשב"ם ד"ה כרכן. שניהם יחד בסיב כו'. לכאורה אפילו כרך אחד אחד בסיב ל"י דזה גרע מבלע מצה מפני חציצה או מפני שאין דרך אכילה בכך כמ"ש הר"ן:

רשב"ם ד"ה ואין עוקר אה"ש. בשעה שאומר הגדה כו' כיון דל"מ למימר פסח זה ואם היה מגביהו כו'. כצ"ל ועיין לקמן שם בפירושו: