רש"ש על נדה לה:

רש"י ד"ה מוזרת. שאינה משרצת כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה א"ל ב"ש הוא הדין. כי היכי דאמרינן ביולדת גרידא כו'. כצ"ל ומלת גמורה למחוק:

רש"י ד"ה כאן שספרה. ברייתא בספרה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה וב"ה לשיטתן. דמה טמא כבטומאת לידה כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ביומי וטבילה. דמה טמא כבימי לידתה. כצ"ל:

רש"י ד"ה אמאי מטמאה. וה"ה כדם מגפתה וכרוקה כו' משום מעיין הזב. זה לא קאי אכדם מגפתה דלאו מעיין הוא. אלא על וכרוקה וסייעתא למש"כ לעיל (יט ב) דילפינן נדה ממצורעת שלדם טהור שלה יהיה דין מעיין:

תד"ה בשופעת. וי"ל דכי איתשל בתחלת כו'. מש"כ המהרש"א דבפסקה גם בתחלת לידה ב"ה לקולא. תמוה דאדרבה לב"ה מטמאה דאורייתא משום מעיין בלח כמש"כ בסמוך. ולב"ש דס"ל דלאו מעיין הוא בדם טהרה של מצורעת א"מ אלא מדרבנן כדפירש"י במתניתין: