רש"ש על נדה לג:

גמרא ואחר תטהר א"ר אחר אחר לכולן כו'. הר"ן בפ"ב דשבועות גורס אחר אחד לכולן וע"ש ביאורו:

שם רמי כו' רמי ליה תורא כו'. נל"פ ע"פ שמצינו בב"ק (דף עא) והאי דל"א לך באורתא דלא אכלי בישרא דתורא וע"ש בתוס'. משמע דבשר שור מפקח לכן רמי ליה תורא טרם ששאל ממנו:

שם מפני שטומאתן ספק. כצ"ל:

שם ספק השלימתו לדם ירוק כו'. כצ"ל:

תד"ה ורמינהו. ברייתא דעל ו' ספיקות כו' וכן לקמן קרו לה ברייתא. הגרי"פ הגיה מתניתין. ועמש"כ בנדרים (כו) בס"ד:

תד"ה בכותי. כדאמר בת"כ והנושא ת המדרס ה"ה מטמא שנים ופוסל א'. וכ"ה במ"ו פ"ה דזבים. אבל לפמש"כ בעצמם בפסחים (יז) דאוכל הוה אה"ט לאוכלין ומשקין אבל לא לטמא כלים. ועי' מה שהבאתי שם כה"ג בשם הר"ש והרע"ב בפכ"ח דכלים מ"ו. אין מזה ראיה. ומ"מ הדין אמת דמטמא בגדים וכלים כדמייתו בחגיגה רפ"ג ע"ש: