רש"ש על נדה לג.

גמרא אמר אביי וטמא ז' ימים מפסיק כו'. כצ"ל:

שם בנישואין שנו. כצ"ל:

שם בפיסקא והן יושבות על כל דם כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אימא (בסופו) . יהו בגדים טמאים ולא הוא. תמוה דהא אפי' משכב הזב אם נגעו בו בגדים לא נטמא הוא. ועמש"כ פכ"ח דכלים מ"ו:

רש"י ד"ה וכ"ח בהיסט. כדכתיב וכלי חרס אשר כו'. כצ"ל:

שם בא"ד ואמרינן במכלתין איזהו כו'. לעיל (ו) ובשבת (פג) מביא זה מת"כ. ועמש"כ לעיל שם:

רש"י ד"ה אבל אדם ובגדים. או אדם אם יגע בו או בגדים אם יגע בהם. כצ"ל:

רש"י ד"ה אף הוא לא תחלוק כו'. לא יטמאנו לטמא בגדים. ל"ד דקושייתו הוא דאף אדם או כלי לא יטמא אלא או"מ כמשכבו:

רש"י ד"ה אם הן יושבות על כל דו"ד. ושתתחיל מנינה כו'. כצ"ל:

תד"ה מה היא. עי' מהרש"א. ואישתמיטתיה דהנושא את המדרס אפי' קודם פרישתו אף שמטמא בגדים וכלים ומטמא שנים ופוסל אחד. מ"מ אינו מטמא אדם וכ"ח כמו נושא את הנבלה עי' תוס' רפ"ג דחגיגה ד"ה הנושא. ולאחר פרישתו אף בגדים שהוא לבוש אינו מטמא עי' רפ"ה דזבים. מ"מ יותר מוחוור למחוק תיבת ומדרס מדברי התוס'. וגם כי במדרס אין חילוק בין נוגע לנושא כדאיתא שם מ"ו:

תד"ה סופרתו. וא"ת ר' יוסי דאמר בכ"צ מקצת היום כו'. כצ"ל:

תד"ה רואה. עי' מהרש"א. ומה שתמה הס"ט על תירוצו השני ע"ש. לק"מ דהכי פריך רבא תסתור שבעה דהיינו גם יום אתמול שפסקה בו דיה כבועלה. תסתור יום א' דהיינו מקצת היום קודם שפלטה. ויום אתמול תעלה לה ואחר תטהר א"ר כו' והכא מקצת היום שקודם פליטתה מפסקת ביניהם: