רש"ש על נדה יא:

גמרא דאר"ז א"ר אבא בר ירמיה כו'. בתד"ה חדא משמע דהוי גרסי א"ר ירמיה בר אבא. ומהר"ם העתיק דבריהם מדלא מפליג ר' אבא כו'. וכן בשלהי פרקין כתבו כ"פ ר' אבא כו':

תד"ה שלא. ואפי' לרבי אשי כו'. מה שהוגה בגליון אסי ת' אשי הוא נכון כי כן איתא שם. אבל מה שהוגה לרב במקום לרבי הוא לחנם. כי יש רב אסי ורבי אסי כמו שהבאתי בב"מ (כד ב) מהתוס' (ועי' נדרים כא ב ובר"ן שם):

תד"ה תנ"ה. הכי שנויה בתוספתא כו'. היא בפ"ג:

שם בא"ד פי' אפי' לר"ע דאמר לעיל כו'. פי' בגמרא לעיל (ו) אבל בתוספתא לא נזכר שם: