רש"ש על מועד קטן י.

גמרא שיני כלבתא. ברי"ף ליתא תיבת שיני ורש"י שסביבו מחקו בפירוש וכ"נ מלשון רש"י דכאן ועי' לקמן (כז ב) תד"ה בכליבה:

רש"י ד"ה מפסיע ובד"ה כלבתא. נ"ל דנסתרסו התיבות. ומלות שאינו תופר ביושר שבדבור הראשון שייכים לדבור הב'. ומלות שאינו תופר כדרכו תוחב זה בסמוך זה שבדבור הב' שייכים לדבור הא' ועי' בתוס' שציינתי לעיל בסמוך:

רש"י ד"ה מימתח נמי לא. למיסר נמי מתוח. כ"נ דצ"ל וכן בדבור הסמוך:

ד"ה מעמידין. כירה מקום שפיתת קדירה אחת. תמוה דבשבת (לח ב) מבואר דהיא מקום שפיתת שתי קדירות וכבר הושג בזה בתוס' נדה (כו ב):

תד"ה ההדיוט. ושמא לא היו חושבים כו'. כצ"ל:

תוס' ד"ה ממתוחי. בלא"ה כו' דמצי לאקשויי כו'. תמוה דלזה לא מתרץ הש"ס מידי. ובמש"כ הרא"ש בפ"ק דסוכה סי' ט"ו ואנכי ציינתי עוד כיוצא בו בפסחים (קב ב) בתד"ה מיתיבי ע"ש יתיישב הכא: