רש"ש על מנחות צב.

רש"י ד"ה ור"ש. דאומר הא קתני ברייתא דהושוו כולן (כ"ה גי' הצ"ק) כו'. הלשון תמוה דהא בברייתא ר"י קא"ל ור"ש הא קפליג עליה בזה והכי ה"ל לפרש דהקושיא היא מקרא דע"כ השוום ומשני אין כו':

רש"י ד"ה א"ל מאי הושוו. ישראל בדם כו'. לכאורה לפי הענין ה"ל לפרש ישראל בוידוי השעיר והכהנים בוידוי הפר. ואולי דבא לומר דטעמא דר"ש דלהכי השוום לומר דמה ישראל מתכפרים בדם השעיר לחוד בלא וידוי אף הכהנים מתכפרים בדם הפר לחוד והוידוי ע"כ בא לכפר עליהם בשאר עבירות. אולם בשבועות מפרש הש"ס טעמא דר"ש ממקום אחר ע"ש: