רש"ש על מנחות מא:

גמרא ת"ר טלית שכולה תכלת כו' מיתיבי טלית כו'. חידוש לאמר לשון מיתיבי מברייתא על ברייתא. וכה"ג בב"ק (צד ב) וע"ש בתד"ה בימי רבי. ועי' בערכין (ז) מיתיבי החופר בור כו' ובפרש"י שם. ועמש"כ בביצה (טז) ולקמן (עג ב):

שם וכמה תהא משולשלת. כצ"ל וכן כולם וכן העתיקו התוס' בסוכה (ג):

רש"י ד"ה ושלש שבה"א. מדת גודל. הס"ד ואח"כ מה"ד

ושית בקטנה. באצבע קטנה. כצ"ל וכ"ה ברש"י שברי"ף: