רש"ש על מעילה טו:

רש"י ד"ה וא"ל והרי תודה. ודם כו' וליתיה לא בפיגול ולא בטמא כו'. שייר נותר דג"כ ליתי' בי'. והתוס' בזבחים (קט) בד"ה עולה לא נקטי אלא פיגול והביאם התוי"ט כאן ולא הרגיש:

רש"י ד"ה אלא תני. ע"א אמר לי רבי כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה ומצטרפין (במשנה) . לאכול מכולן בש"פ כו'. סתם כא"ש בפסחים (לב ב) דאילו לת"ק דשם הוא בכזית. ולשון הרב האוכל כזית כו':

תד"ה בשלמא (בסופי') . לזרוק עליו אה"ד לכתחלה וחייבים עליו בבשר משום פיגול כו'. כצ"ל:

תד"ה כל הפיגולים. כבר כו'. עי' בדבריהם בזבחים (קט). ול"נ דהכא אשמעינן דמצטרפות ג"כ לענין טומאת ידים. דומה לבבא דכל הנבלות כו' הסמוכה דלד"ה מיירי לענין טומאה. וראיה לזה דהא לקמן (יז ב) על המשנה דהפיגול והנותר אין מצטרפין אר"י א"ש ל"ש אלא לטומאת הידים כו'. מכלל דכאו"א דשנוי כאן דמצטרף בפני עצמו מיירי ג"כ בזה:

תד"ה אמר רב. ואיסור טמאה משום טמאה כו'. כצ"ל:

בא"ד (בד' טז) וא"ת ומ"ט כו' והא טומאת טהורה וטמאה משום נבלה. כ"נ דצ"ל:

בא"ד וא"ת והא כו' וכל הנבלות בין של טמאה כו'. כצ"ל:

בסה"ד כגון טהורה וטמאה כו'. כצ"ל: