רש"ש על קידושין יג:

גמרא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן אע"ג כו'. מפרש"י משמע דל"ג אמר קמא:

שם אלמה לא אפיקתיה ממיתה ואוקימתי' על עשה מידי דהוה אפהמו"ק כו'. לכאורה טפי הול"ל מחמותו לאחר מיתת אשתו דדמי לה דלר"ע בסנהדרין (עו ב) אפיקתה משריפה ואוקמה אאיסורא. לדעת רש"י ודעימיה איסור דארור שוכב עם חותנתו. ולדעת התוס' ורמב"ם איסור כרת ולאו. וי"ל דניחא ליה לאתויי מהא דאליבא דכ"ע. משא"כ הא דחמותו לרי"ש באיסורה קיימא. וכן לאביי דאמר משמעות דורשין א"ב ליתא לכ"ע:

תד"ה לכ"ע. תימה כו' אפי' אין לו בנים. כצ"ל וכן לקמן. וק"ל נימא מה לגט שכן מתיר לעלמא אף במקום שאין לו בן תאמר במיתה שאין מתירה באין לו בן. וי"ל דגם שם מתירה מאיסור אשת איש שהיה עליה מחמת המת רק דאסירא לעלמא מחמת היבם באיסור לאו בעלמא וזהו שכתבו א"ד שתתיר לעלמא בכל ענין דר"ל בין אין לו בנים בין יש לו:

תד"ה מדאמר. וי"ל א"כ ה"ל למכתב כו' בפ' יבמין. וא"ת א"כ אחות אשה דדרשינן עליה אפי' במקום יבום ה"ל למיכתב בפ' יבמין. וי"ל משום דמ"מ מישתעי נמי בעלמא בשלא במקום יבום משא"כ אלמנה דאינה אלא במקום יבום. ועוד דאחות אשה איצטריכא למיכתבא התם משום הקישא דר' יונה עי' תוס' יבמות (ג ב) ד"ה מה: