רש"ש על כתובות צב.

רש"י ד"ה כבע"ח דעלמא דמי. ומכרה לשמעון שאינו אחיו. אינו מובן דגם אם היה אחיו לא ישתנה הדין:

תד"ה ראובן שמכר שדה. דהך מלוה ישאל ממנו כל שעה שירצה שכתב עליו שטר מלוה. כ"נ דצ"ל דהרי רש"י פי' שכתב שט"ח עליהם. וכ"נ מדברי המהרש"א:

תד"ה אי פקח. מ"מ אם מפסיד הלוה בכך כו'. כצ"ל: