רש"ש על כתובות צ.

גמרא מתניתין אטעיתיה. עי' ציוני הגרי"פ. והשמיט עוד לציין עירובין (ב ב):

במשנה ויורשי הראשונה קודמין ליורשי שניה. פשוט דה"ה שקודמין גם להשניה עצמה. ואיידי דתני יורשי הראשונה תנא נמי יורשי שניה. וכדרך דאר"א לקמן בגמרא בסיפא דמתניתין:

רש"י ד"ה נשא ראשונה. או רוצים לחלוק כו'. זהו לפי מה שמתקיף ר"א בגמרא לקמן ומאי קודמין לנחלה קתני:

תד"ה מדקתני. דפשיטא ליה להש"ס דמוציאין מידם. כצ"ל:

תד"ה ש"מ. והא דמתמה עלה הש"ס שמע מינה ודמסיק נמי מה שגבה לא גבה כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה מדלא. תימה כו'. תירוצם דחוק דמאי דחי איידי כו' הא אדרבה למאי דקס"ד עיקר דיוקו מסיפא הוה והוא עושה מהקושיא תירוץ. ולעד"נ דדיוקו הוה ע"פ מה שאמר רב יוסף לעיל (פא ב) כיון דאמור רבנן לא ליזבון אע"ג כו' ופסקינן שם כוותיה. וביבמות בכולא מסכתא דתני ולא מתייבמות מוציאין מידו אם ייבם. והיכא דאין מוציאין תני לה בהדיא וכן בד"ט ועי' לקמן (קג):