רש"ש על כתובות ז:

גמרא מלתא פסיקתא קתני דליכא בתולה דבצרה כו'. ק"ק דמ"מ יקשה מדוע לא קתני מברכין לבחור שבעה ולאלמון יום א' דהוה ג"כ מלתא פסיקתא. ובפרט לפמש"כ הר"ן דברכה באה על שמחת לבו של חתן ע"ש:

רש"י ד"ה במקהלות. כמו הקהל את העדה אין הקהל כו'. כצ"ל:

תד"ה במקהלות. אין סברא לחלק בין עשרה לעשרים. ק"ק דא"כ אפי' בין שלשים נמי. ואמאי מספק בפסחים (סד ב) בשלשים לענין הכתות ע"ש. ואולי מפני שמצינו חשיבות מספר שלשים ויבחר יהושע שלשים אלף איש (יהושע ח׳:ג׳). ויוסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף (שמואל ב ו׳:א׳):

תד"ה הורוה. אע"ג דמבית חשמונאי כו'. וכן פרש"י בב"ב (יא):

בא"ד ומלכות הורדוס ק"ג שנה כו'. הוא במס' ע"ז (ט):

בא"ד כדאמרינן הלל ושמעון כו'. הוא בשבת (טו). ודע דהמאור עינים בפ' נ"א ונ"ב הוכיח בראיות עצומות שמונבז והילני אמו לא היו מזרע בית חשמונאים כי אם גרי צדק בכמו כ"ה שנים קודם חורבן הבית וכ"כ בסה"ד בשם היוחסין. וא"כ א"ש הורוה ב"ה כפשטיה:

תד"ה והא. דכשנשאת למחלון היתה כו'. כצ"ל:

תד"ה שנאמר. ונראה דאסמכתא כו' דעשרה לא משתמע כו'. עי' רא"ש סי' י"ב וצע"ק:

תד"ה רי"א. שפעמים בא עליה עושין כו'. כצ"ל: