רש"ש על כתובות סח:

גמרא כיצד הן עושות שוכרות להן בעלים כו'. נראה דר"ל אם לא אירע להן בנערותן שינשאו להגון להן או שאינן רוצין עדיין להנשא ויראין שמא בתוך כך יבגרו ויפסידו פרנסתן. ישכרו אנשים שיאמרו (בשקר) שישאו אותן. בכדי להוציא הפרנסה. ואח"כ יוכלו לישב ולהמתין עד אשר יקרה להם אנשים הגונים. או עד שתחפצינה. ובלא שכר מי יאבה לשקר:

תד"ה והא מעשים. אע"ג דרב מספקא ליה האחין ששעבדו נכסים מהו וריו"ח נמי פליג לקמן בימי כו'. כ"נ דצ"ל:

תד"ה לרבי. דהא רבא פסיק כו' וגביא ממטלטלי כו'. עי' לעיל (נא) תד"ה ממקרקעי:

תד"ה מאי. ומזונות אמרינן לעיל דאין עומדין כו'. לפנינו הגי' שם אומרין: