רש"ש על כתובות כח.

גמרא ואלא בחצר שלה והתניא אם כו'. מכאן סתירה למש"כ התוס' בברכות (כד) דהיכי דמביא מההיא ברייתא דעסיק בה לא אמר והתניא אלא והקתני ע"ש:

גמ' שם משום דאית ליה אימתיה דרביה. נראה דר"ל לכן אי לא הוה קים ליה בבירור שזהו כת"י היה ירא לומר על הספק פן יוכיחנו על פניו שקר העדת בי:

תד"ה אלו. דבפ' המדיר תנן ולא קוצה לה חלה. כצ"ל: