רש"ש על כתובות קב:

תד"ה רבה. וא"כ מאי קמיבעיא ליה לעיל כו'. הר"ן בקדושין שם כתב דזה רבינא אחר הוה:

תד"ה הב"ע. וההיא דהמקבל עליו לזון כו'. ר"ל דלעיל (נא ב):

תד"ה אימר. אלא איצטריך טעמא דתנאי ב"ד כו' לזון את בתו מחיים. כצ"ל: